כ5%-10% אחוזים מהאוכלוסייה סובלים כיום מהפרעת קשב וריכוז. מדובר על הפרעה אשר פוגעת לא פעם באיכות החיים של הסובלים ממנה וזאת בשל תופעות הלוואי וההשלכות שלה. הפרעת קשב היא הפרעה אשר נחקרה לא מעט במהלך ההיסטוריה וכן, עברה לא מעט שינויים בהגדרה שלה. ישנו הבדל בין האופן שבו הוגדרה ונתפסה הפרעת קשב וריכוז בעבר הרחוק לבין האופן שבו היא מוגדרת ונתפסת כיום.
הפרעת קשב וריכוז – תחילת המאה ה20
בשנת 1902 תוארו לראשונה הפרעות היפראקטיביות, אולם, רק בשנת 1931 נערכה באופן ראשוני הבחנה בין ילדים אשר נוטים לחולמניות לבין ילדים אשר סובלים מהיפראקטיביות או תנועתיות יתר. בשנת 1937, דווח לראשונה על טיפול בהפרעת קשב וריכוז באמצעות תכשירים מעוררים. בתקופה זו, הפרעת קשב וריכוז הוגדרה כ"נזק מוחי מזערי". בתקופה שבה הגדירו את ההפרעה המדוברת כנזק מוחי מזערי, הועלה חשד כי הסיבות להפרעת קשב וריכוז הן טראומה למערכת העצבים המרכזית שהתרחשה בלידה או שנגרמה כתוצאה ממחלות זיהומיות כלשהן. גם הגורם התורשתי נחקר באותה התקופה. התפיסה של הפרעת קשב וריכוז הייתה שלילית מאוד והמחלה הוגדרה כמחלה כרונית. הסובלים מהפרעת קשב וריכוז הוגדרו כמרדניים, אכזריים, תוקפניים וכן, כסובלים מטיקים בתנועה.
בתקופה מאוחרת יותר מחקר העלו כי סיבות נוספת להפרעת קשב וריכוז שהוגדרה אז כ"מחלה", יכולה להיות דלקת קרום המוח, חבלת ראש באונה הפרונטלית, אפילפסיה, הרעלות ועוד. במהלך השנים חוקרים חקרו את האנטומיה של המוח בקרב אנשים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז ונוכחו לדעת כי לא נמצא פגם מוחי ייחודי כלשהו ובשל כך, האבחנה של ההפרעה שונתה ל: "אי תפקוד מוח מזערי".
בעבר, הטיפולים להפרעת קשב וריכוז שמו דגש על למידה של ילדים הסובלים מהפרעה זו בכיתות קטנות המנוטרלות כמה שיותר מגירויים.
הפרעות קשב וריכוז בעידן המודרני
שנות ה60 חוללו מהפך בכל מה שקשור להפרעות שונות כגון: דיסלקציה, הפרעות למידה, פעלתנות יתר ועוד. גם הפרעת קשב וריכוז זכתה להגדרה חדשה בשנת 1980 וקיבלה את השם: ADHD (Attention deficit/ Hyperactivity Disorder), בהתאם למדריך האמריקאי להפרעות פסיכיאטריות. בעוד שבעבר הופנתה אצבע מאשימה כלפי הורים לילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז בכל הנוגע לחינוך לוקה שלהם הגורם בין היתר לתופעה, הרי שבמציאות החדשה הסירו את האחראיות להפרעה מההורים וכבר לא הופנתה כלפיהם אצבע מאשימה.
כבר באותה תקופה הפרעת קשב וריכוז אובחנה החל מגיל 6, כאשר אצל בנים ההפרעה הייתה בולטת פי ארבע בהשוואה לבנות, כפי שניתן לראות זאת גם כיום. מאז ועד היום ידוע כי הפרעת קשב וריכוז איננה באה לידי ביטוי רק בגיל צעיר, אלא גם בגיל מבוגר. מעתה, הפרעת קשב כבר לא הוגדרה כליקוי שכלי מזערי, אלא כהפרעה הבאה לידי ביטוי בליקוי בהשקעת קשב, ארגון ורצף קשב וכן, בקשיים בהופעת תגובות, שליטה על תגובות, בוויסות. באימפולסיביות ועוד.
בשנות ה80 פותח סולם קונרס אשר מהווה מאז וכד היום כלי אבחנתי להפרעת קשב וריכוז. מדובר על כלי הערכה להפרעה זו באמצעות דיווח של הורים ומורים אודות הילד הנחשד כסובל מהפרעה זו. מלבד סולם זה. כמו כן, בשנות ה80 הרופאים והמדענים הפרידו בין הפרעת קשב רגילה לבין הפרעת קשב אשר לוותה בהיפראקטיביות והוגדרה: ADHD ואולם, לאחר שב1987 יצא לאור התיקון של המהדורה השלישית של הDSM , הוסרה ההפרדה בין ADD שהגדירה הפרעת קשב רגילה לבין ADHD שהגדירה הפרעת קשב מלווה בהיפראקטיביות וכלל ההפרעות נכללו תחת ההגדרה: ADHD.
בשנת 2000 יצאה לאור מהדורה רביעית של מדריך DSM ובה הופיעו 3 סוגים של הפרעת קשב וריכוז: הסוג המאופיין בקשיי קשב, הסוג המאופיין באימפולסיביות ובהיפראקטיביות ובסוג המשלב בין קשיי קשב להיפראקטיביות ואימפולסיביות.
ניתן לומר שבשנות ה90 הרופאים החלו לקבל עוד מידע הל ההפרעה וכן, להצליח לאבחן אותה בצורה קלה יותר ולהעניק לכל מטופל, טיפול תרופתי יעיל בהתאם למצבו. כמו כן, בעוד שבעבר מבחינה חברתית נטו להסתכל על הפרעת קשב וריכוז בעין לא חיובית, דבר אשר הוביל לא מעט הורים לילדים או אנשים אשר סבלו מהפרעת קשב וריכוז, להתעלם מהבעיה, הרי שהחל משנות ה90 חלה מהפכה בתחום היחס להפרעת קשב וריכוז. החברה החלה לקבל את ההפרעה באופן חיובי יותר ולהכיר בכך והדבר גם ליותר ויותר הורים לקחת את הילדים שלהם לאבחון ההפרעה וכן, ליותר אנשים בוגרים לגשת לאבחון, על מנת לקבל טיפול שיקל על חייהם.
הפרעות קשב וריכוז היום
כיום, עיקר המאמצים של המדענים העוסקים בתחום חקירת הפרעת קשב מופנים לצורך גילוי שורש ההפרעה וזאת בכדי למצוא את הפתרון הטוב והיעיל ביותר להתמודדות עימה. המדענים החוקרים את ההפרעה חוקרים אותה הן מההיבט הגנטי והן מההיבט הנוירולוגי ובעוד שבעבר לא הכירו בקשר הגנטי של הפרעת קשב וריכוז, כיום ידוע שלא פעם ילדים אשר סובלים מהפרעת קשב וריכוז, הם ילדים להורים הסובלים גם כן מהפרעה זו. כמו כן, לאחים של ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז יש סיכוי גבוה יותר לפתח גם את ההפרעה.
המציאות הטכנולוגית המתקדמת מאפשרת כיום לאבחן באופן מדויק יותר הפרעת קשב וריכוז בקרב ילדים וזאת באמצעות מבדקים ממוחשבים שפותחו במיוחד, על מנת להוות כלי עזר משמעותי לצורך אבחנת הפרעת קשב וריכוז. כמו כן, בעוד שבעבר הטיפול התרופתי התבסס על סוג תרופה אחת או מספר תרופות מאותה המשפחה, כיום ניתן למצוא היצע רחב יותר של תרופות, המאפשרות להתאים לכל אדם את הטיפול התרופתי המתאים לו ביותר, בהתאם לפרופיל הקשב הספציפי שלו ובהתאם לכל פרמטר אחר העומד על הפרק.