הפרעת קשב וריכוז מהווה את אחת מההפרעות הנחקרות ביותר. בעבר, החוקרים האמינו כי מקורה של הפרעת קשב וריכוז מתבסס על חינוך לקוי, צריכת מזונות לא בריאים והסביבה שבה הילד חי בה. אולם כיום, על אף שעדיין לא יודעים מהו הגורם המדויק להפרעת קשב וריכוז, חוקרים מאמינים כיום כי המקור להפרעה הוא מבנה המוח והגנטיקה. אז כל ההורים אשר מגלים לראשונה כי לילד שלהם תסמינים להפרעת קשב וריכוז ומתחילים את שלב הבירור והאבחון, חייבים להסיר ראשית כל את האחראיות למצבו של הילד מהם ולא לחוש תחושת אשמה כלשהי בשל מצבו של הילד. הפרעת קשב וריכוז כאמור, איננה דבר נרכש.
התפתחות הפרעת קשב וריכוז
בעבר, האמינו החוקרים והתזונאים כי הסוכר ותוספי המזון המלאכותיים הם אלה שאחראים להתפתחות הפרעת קשב וריכוז וכן, לפעלתנות יתר ממנה סובל הילד המאובחן עם הפרעת קשב וריכוז. יתכן מאוד שמזונות תעשייתיים ומזונות המכילים סוכר ברמה גבוהה, אכן משפיעים באופן כלשהו על הקשב והריכוז של ילדים הצורכים אותם, אולם, לא הם אלה שאחראים על התפתחות הפרעת קשב וריכוז. החוקרים מבינים כיום כי החומר אשר קשור להתפתחות הפרעת קשב וריכוז קרוי: דופמין. דופמין הוא נוירוטרנסמיטר- חומר אשר אחראי על העברת דחף עצבי. הדופמין הוא חומר חשוב במוח אשר מעורב בתפקודים קוגניטיביים, בקשב ולמידה, בזיכרון תנועה ובתפקודים מחשבתיים. דופמין בכמות הרצויה במוח חשוב מאוד הן לצורך וויסות עצמי, הן לצורך תכנון הפעולות של האדם והן לצורך הערכת מטרות.
הקשר בין רמה נמוכה של דופמין להפרעת קשב וריכוז
במחקרים שונים אשר נערכו בקרב ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז, נמצא כי כמות הדופמין במוח של ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז, נמוכה יותר מכמות הדופמין במוחם של ילדים שאינם סובלים מהפרעה זו. המחסור בדופמין ללא ספק מהווה בהתאם למחקרים את אחד מהגורמים שגורמים להתפתחות הפרעת קשב וריכוז. מדוע? ירידה בכמות הדופמין באזורים שונים במוח משפיעה על יכולת הקשב של האדם, על היכולת שלו לארגן את הפעולות אשר הוא נדרש לבצע וכן, לא פעם מחסור בדופמין גורם לתזזיתיות, היפראקטיביות ועוד. כלומר, כאשר ישנו מחסור בחומר זה במוח, הדבר בא לידי ביטוי בין היתר בתסמינים השונים של הפרעת קשב וריכוז ועל כן, ניתן להצביע על קשר בין ירידה בכמות הדופמין לבין התפתחותה של הפרעת קשב וריכוז.
מחסור בדופמין ותסמיני הפרעת קשב וריכוז
מכיוון שבמוח של אדם הסובל מהפרעת קשב וריכוז ניתן לראות באופן משמעותי את הליקוי הנוירולוגי הבא לידי ביטוי בהפרשת כמות נמוכה יותר של דופאמין, חשוב לדעת שכמות נמוכה זו גורמת לאדם בין היתר להתקשות להבדיל בין גירויים חשובים לבין גירויים פחות חשובים. בהתאם לכך, האדם יסבול מהעדר קשב לאורך זמן או מקשב לסירוגין. כמו כן, השיבוש בכמות הדופמין במוח עלול לגרום לכך שמערכת הבקרה המוחית לא תמיד מספיקה לרסן את תנועות השרירים ובשל כך, האדם יסבול מהיפראקטיביות.
מחסור בדופמין על פי המחקרים משבש את מערכת הבקרה ובשל כך, האדם הסובל מהפרעת קשב איננו יכול להתעלם לחלוטין מכל מה שקורה סביבו כאשר הוא נדרש להתמקד בדבר אחד. חשוב להבין כי הפרעת קשב וריכוז באה לידי ביטוי באופן שונה, בתדירות הופעת תסמינים שונה ולא פעם גם בחומרת תסמינים שונה וזאת בהתאם לכמות הדופמין שיש במוח. ככל שהמוח מפריש כמות נמוכה יותר של דופמין מהכמות התקינה שאמורה להיות במוח, כך תופעות הפרעת קשב וריכוז יבואו לידי ביטוי בצורה רחבה יותר, חמורה יותר ומשמעותית יותר.